השבוע חברה שאלה אותי “איך זה שאת כזאת אמא בקלות? אני באה לפה בערב, וזה נראה כאילו הכל זורם, כאילו הכל קל לך עם הבנות.
השעה 20:30, הן אמורות להיות נודניקיות, מה קורה פה?”

וזו לא הפעם הראשונה שאומרים לי את זה.

מדי פעם אני שומעת את האמירות האלה מפי הקרובים לי, שבאמת, נראה כאילו הדברים טבעיים וקלים!

אז זהו שלא!

לא תמיד הכל קל, לא תמיד הכל נפלא פה, אבל בדר”כ זה באמת כך!
אני מברכת על הילדות המתוקות האלו, שבאמת נותנות לי להיות אמא שלהן ולהנות מזה

אז איך להיות אמא בקלות?

אצלי זה התחיל עם 4 החלטות מאוד מאוד חשובות :

1. אני תמיד תמיד תמיד אהיה פה בשבילן. והן תדענה את זה בכל רגע נתון בחייהן.
2. האהבה שלי אליהן והנתינה שלי תהיה ללא תנאים, בדיוק כמו זו של אמא שלי שגרמה לי להיות בטוחה במקום שלי .
3. עוד לפני הלידה של יובל- ידעתי שהבת שלי תדבר אליי בכבוד. תמיד. גם אם היא כועסת וגם אם לא נראה לה משהו.
4. אני מקשיבה להן!

כש-4 העקרונות הנ”ל התגשמו מאז שנהייתי אמא, הכל התחיל לזרום בכיוון הנכון.

יובל, תינוקת וילדה דעתנית , יודעת מה היא רוצה, יודעת להתווכח, יודעת שגם אם אני כועסת אני אוהבת.
(יום אחד, אחרי שכעסתי עליה היא ניגשה אליי עם דמעות בעיניים ושאלה אותי “נכון שאת אוהבת גם כשאת כועסת?”)

גל, תינוקת עוד יותר דעתנית, עושה לי בי”ס קטן, אבל אין לי ספק שגם היא תדע שגם אם אני כועסת אני אוהבת…

מה שמוביל אותי זה 4 העקרונות האלו.
מצד אחד אני זורמת עם האופי שלהן ועם הצרכים שלהן, ומצד שני אני לא מוותרת על מה שחשוב לי ומה שאני יודעת שהוא לטובתן.

זה מתחיל בהריון- להיות קשובה לגוף שלי, אם משהו לא מרגיש תקין ללכת לרופא, להתרחק ממעשנים, להשתדל לנוח כשכואב.

זה ממשיך בלידה- שוב, להקשיב לגוף ולעצמי, לא ללכת עם הראש בקיר למען כל מיני עקרונות שלא תמיד הם לטובת התינוק!

חיי היומיום- למדתי להקשיב באמת לתינוקת שלי ע”י שימוש בשפת התינוקות. היכולת שלי להבין מה היא צריכה ולספק לה צורך מתי שהיא צריכה אותו.
ההתנתקות מהפחד לפנק או לחנך כל הזמן, ההתנתקות מ”מה יגידו עליי כאמא”, ושוב, ההקשבה לעצמי ולאינטואיציה שלי.
הידיעה שמה שאני עושה הוא הכי טוב לתינוקת שלי.

וזה נגמר בזה שאני יכולה לראות מה יצרתי. מה בראתי. מה הבאתי לעולם.

ילדות מדהימות, עצמאיות, מלאות בביטחון עצמי, בוחנות את העולם לפני שנפתחות אליו, אוהבות, מחבקות ובעיקר,
ממלאות לי את הלב וממיסות אותו באושר בלתי נגמר

.שיהיה לכם סופ”ש נפלא!

הפוסט הזה נכתב בהמשכים, החל מדצמבר ועד היום…

אני מספרת פה על תהליך שעברתי עם עצמי כאמא עובדת, אמא עצמאית, אמא שרוצה להיות אמא…

כשהתחלתי לעסוק בשיווק רשתי, המטרה הייתה לעבוד מהבית.
המטרה הייתה להישאר בבית עם יובל.
רציתי להיות איתה כל הזמן ולא יכולתי לשאת את המחשבה שמישהי אחרת תגדל אותה.
גם אם זה רק עד 13:00 בצהריים.

הייתה לי אמונה שאמרה שאם אני חוזרת לעבודה אני נוטשת אותה (זה הסתבר לי בדיעבד!)

בפועל הבנתי, שאם אני רוצה להרוויח ולהצליח בשיווק רשתי, אני חייבת לצאת מהבית.
לפגוש אנשים, לעשות הדגמות, להגיע להדרכות. ממש לא מהבית!
ומכיוון שהייתה לי איזו אמונה לגבי נטישה, לא רציתי לצאת מהבית ולעזוב את יובל,
ולכן גם לא הצלחתי בשיווק רשתי.

כשגיליתי את עולם השיווק באינטרנט, גיליתי עולם ומלואו.
התרגשתי מהדבר הזה שיכול באמת לאפשר לי להישאר בבית!!! !

גל נולדה, ואני משווקת באינטרנט, מבסוטה מהחיים, מרוויחה כסף, מוכרת גלווניקים בקצב מסחרר, מרוויחה כסף והכל  מ-ה-ב-י-ת!

גל מגיעה לגיל חצי שנה והעניין נהיה קצת מסובך ומסוכן.
היא זוחלת לכל פינה, נעמדת, לוחצת, מטפסת, ובעיקר “מפריעה” לי לעבוד…
אי אפשר להסיר ממנה את העיניים לשניה.

אני מוצאת את עצמי עובדת בלילות, אמנם מהבית, אבל לא עסק החלומות.

גל מגיעה לגיל 8 חודשים , אני עושה קורס תטא הילינג אצל ניצה יניב המדהימה,
ומגלה שיש לי אישיו רציני עם חרדת נטישה, ולכן יש לי אישיו רציני עם כל עניין האימהות הזה, וכל עניין הגן, וכל עניין הלהישאר בבית…

גיליתי שאני יכולה להחליף את האמונה שאומרת שאני נוטשת את הבנות שלי אם אני חוזרת לעבודה,
באמונה שאומרת שאני אמא מדהימה גם אם הבנות שלי הולכות לגן עד 13:00 בצהריים.

זה עבד, החלטתי, כנגד כל העקרונות שלי, לרשום את גל למשפחתון. היא רק בת 8 חודשים!!!!!

היה לי קשה המון זמן, בכי מטורף, אכזבה, מעצמי, גם מרגשות האשם וגם מ”אמא מהבית”.

אבל גם פה עשיתי עבודה, החלפתי אמונות, ניקיתי רגשות ודפוסים,
והיום בראש מורם וגאה אני יכולה לצעוק לעולם שאני אמא מדהימה גם אם גל בגן, ואפילו עד 16:00.
היא ישנה שם שנ”צ איכותי, ואני, מטעמים ממש לא אגואיסטיים, מגיעה אליה ויכולה להיות אמא שלה לגמרי
החל מהשעה הזו…

היום אני עושה מלא דברים. מהבית.
אני אשת השיווק של ניצה בניצת הלב, אני מרימה מחדש את העסק שלי,
אני אמא מעולה והכל מהבית!

אז כן, אני אמא מהבית, עובדת מהבית, יכולה להיות פה בשבילן כשהן חולות, כשהן צריכות חיבוק, כשהן צריכות את אמא…

ואני ממליצה לכל אמא באשר היא, לנסות להגשים את מה שהיא באמת רוצה.

מה אתם אומרים? אמא מהבית או לא אמא מהבית?

תהנו מסירטון של גל גל המתוקה שלי. שווה לחכות לסוף ולהתמוגג מחיוך מנצח!

Fast Tube by Casper

גל גל בת שנה!!!!

איך עברה לה שנה כ”כ מהר?

זה לא סתם שאומרים שהזמן טס כשנהנים !!!!

כשיובל נולדה הרגשתי שאני מתפוצצת מרוב אהבה. לא ידעתי איך אפשר להכיל את התחושה הזו,
לא ידעתי לתאר אותה במילים, לא רציתי לפספס שניה מהתחושה שבלהיות איתה, להריח אותה, לחוות אותה, לחבק אותה…

לא דמיינתי לעצמי את העוצמה שבאותה תחושה פעמיים.

פעמיים אושר, פעמיים סיפוק, פעמיים אהבה, פעמיים התרגשות, פעמיים דאגה, פעמיים התקפי אסטמה,
פעמיים להתעורר כל שעה בלילה, פעמיים לחבק בלי סוף, פעמיים כל דבר…

אבל בעיקר עוד לב אחד ענק שצמח לו ברגע שנולדת.

מדהימה שלי , כמה אני אוהבת אותך.

כמה את מרגשת אותי כשאת מחייכת, צוחקת, הולכת, רוקדת, מוחאת כפיים, שרה, “מדברת”…

כמה אני שמחה שלימדת אותי את שפת התינוקות, שיכולתי להבין מה את צריכה ממני בכל רגע ורגע, שלא בכית יותר  מ- 2  שניות.

כמה אני מאושרת להיות בזכותך אמא לשתיים… זה תמיד יהיה בזכותך…

את המתנה של יוביק, שכ”כ אוהבת אותך, את המתנה של אבא ושלי. יצירת מופת נוספת

אני מאחלת לך שתמיד תהיי חייכנית, מאושרת, נטולת דאגות, טהורה, בריאה, ואהובה!

שלך לנצח,אמא

יובל שלי.

את כבר בת 4 !  קשה לי להאמין.

התינוקת שלי, קטין טין שלי . איך נהיית לי פתאום ילדה גדולה.

יום אחד את תקראי את המכתב הזה ותביני מה עשית לחיים שלי. מה עשית לי…

כשנולדת, יפה שלי, נולדה גם אני. אני החדשה. נולדתי מחדש. באמת.

נהייתי אמא, ולקחתי על עצמי את התפקיד הזה ברצינות הכי גבוהה שאמא יכולה לקחת על עצמה.

התאהבתי בך, התאהבתי בתחושות שהרגשתי, התאהבתי באימהות.

לא יכולתי לדמיין את עצמי עושה משהו אחר חוץ מלהיות אמא שלך.

עשיתי בחירות חדשות, יצרתי לעצמי חלומות חדשים ומציאות חדשה כשאת במרכזה, אבל בעיקר הייתי אמא שלך .

אני עדיין לא יודעת אם החוויות שחווית ב-4 שנים האלו הן נכונות או שלא, אבל אני כן יודעת שעשיתי הכל כדי שתהיי מאושרת.

אני כ”כ אוהבת אותך שכשאני כותבת את זה, זה נראה לי קטן מדיי מלתאר את העוצמה של האהבה הזו.

רק כשתהיי אמא תוכלי להבין באמת מה זה להרגיש שאת חלק מהגוף שלי,

שכשכואב לך אני מרגישה את זה בדיוק במקום שזה כואב,

שכשאת מחבקת אני מתמלאת במין אוויר בנשמה,

שכשאת מגלה משהו חדש על העולם הזה, אני לא יכולה להפסיק לחייך,

שכשאת צוחקת יש בי מין רוגע כזה עמוק בפנים,

שכשאת ישנה אני לפעמים יכולה להסתכל עלייך דקות ארוכות עד שאני נרדמת בעצמי,

תוכלי להבין שזה שאני אמא שלך זו המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש בחיי,

וכל יום בבוקר אני אומרת תודה על היותך את. הבת שלי. האהבה שלי. החיים שלי.

תמשיכי להיות כזו מלאת ביטחון עצמי, אך נותנת לעצמך גם לפחד לפעמים,

בוגרת ופיקחית אך לא שוכחת גם להיות עדיין קצת תינוקת שלי,

דעתנית ווכחנית, אך יודעת להקשיב וללמוד מאחרים,

סומכת רק על מה שאת רואה, אבל יודעת שאמא ואבא רוצים רק בטובתך,

לטפל בגל גל ,לדאוג לה ולאהוב אותה בדיוק כמו שאת עכשיו.

בלי לקנא ובלי לדאוג למקומך, ממש כמו שאת עושה עכשיו

אני גאה בך , אוהבת אותך, וכמו שאת אומרת לי תמיד- את החיים שלי!!!!

יום הולדת שמח מתוקה גדולה שלי.

אמא

היי כולם.

היום אני רוצה לשתף אתכם בעוד תופעה שלאחרונה התחילה להיראות אצלינו, טיפוס על ספות.

לפני שנתיים יובלי טיפסה על מקררים,

http://www.youtube.com/user/arieltis1#p/u/18/ssyI_oHUhDQ

והיום אני גאה להציג- גל טיסון מטפסת על הספה!!!

תהנו