~~ הענקת גבולות לגילאי שנה וחצי – שנתיים ומעלה~~

הענקת גבולות זה מושג שונה מהמושג “לשים גבולות”.

כשאנחנו שמים גבול אנחנו בדרך כלל אוסרים, אומרים “לא”, מגבילים.

כשאנחנו רוצים להעניק גבול, אנחנו רוצים לתת לילד שלנו מרחב בטוח להתנסויות אבל בקצה המרחב עומד הגבול שאותו לא חוצים.

דימוי נוח להשראה-

“אנחנו בגינה, ובסופה יש גדר לבנה,

עד הגדר אתה יכול לשחק, לרוץ, לקפוץ,

אבל אחרי הגדר יש כביש ושם אנחנו לא רצים כי זה מסוכן…”

בהקשר של שינה,

ילדים סביב גיל שנתיים (ולפעמים אפילו לפני), מנסים למשוך את הזמן כי הם לא רוצים ללכת לישון,

לא רוצים להיפרד, ומנסים להבין עד כמה אפשר למשוך באופן כללי

כשאנחנו מתחילים את טקס השינה ובכלל – את ההתארגנות להרדמה,

אנחנו תמיד נספר על מה עומד לקרות, 2 שלבים קדימה:

עכשיו נאסוף את הצעצועים ואז נאכל ארוחת ערב,

עכשיו נלך למקלחת ואח”כ נבחר סיפור (אחד או שניים, מה שתבחרו),

עכשיו ניכנס למיטה ואמא תשב איתך עד שתירדם,

או … אמא תצא מהחדר, אם אתה צריך אותי תקרא לי…”

כל אחד מכם בוחר מה שמתאים לשלב שבו אתם נמצאים.

 

במידה ויצאתם מהחדר והילד יורד מהמיטה או נדרך במתח,

אתם בוחרים בתגובה שנוחה לכם ומגיבים בהתאם,

למשל- לחבק אותו ולהגיד לו – הנה אנחנו חוזרים למיטה כדי ללכת לישון.

תמיד להגיב באותה התגובה ולהחזיר למיטה.

כך הילד לומד שאין לו סיבה לרדת אחריכם, לחפש אתכם, או לנסות אתכם, כי תמיד אתם תחזירו אותו למיטה.

 

אחרי כמה ימים של התנהלות מאוד עניינית בדרך הזו, הוא ילמד שאין לו סיבה לצאת מהמיטה כי בסופו של דבר הוא מוחזר למיטה.

בהענקת גבולות

אנחנו אומרים מה “כן” ולא מה “לא”,

אנחנו מספרים מה עומד לקרות ומה השלב הבא ולא מה אסור ומה לא עומד לקרות,

אנחנו נותנים מרחב למשיכת זמן ולהתנסויות ולא לוקחים לילד את הרצונות שלו.

זה מעודד תקשורת בטוחה עם הילד, איפשור של פיתוח רצונות עמוקים ויכולת לשאיפה,

וזה מעצים!

בהצלחה