יוביק בת שנתיים וחודש, והגיע החיסון האחרון.
צהבת, נדמה לי, כבר הפסקתי לעקוב…

הקדמה לחיסון- בדיקה התפתחותית.

האחות מניחה על השולחן- קוף, כוס, מסרק ומזלג.
מסתירה את הפה שלה עם נייר ומבקשת מיוביק לתת לאמא את הקוף.
יובל מסתכלת ומרימה גבה- כאילו אומרת "מה היא רוצה ממני, ברור שאני יודעת מה זה קוף.
אני אפילו יודעת איך עושה קוף כבר מגיל שנה…".
יובל עושה תנועת כתף, שמסמלת "לא"!!!
אח"כ האחות מנסה את מזלה עם ה"כוס", אך ללא הצלחה…
היא אומרת לי שזה בסדר, יכול להיות שהיא עוד לא בשלה…

ואז יובל, שלא מוכנה שיחשבו עליה שהיא לא בשלה, נותנת לי את הקוף ואח"כ גם את הכוס.
האחות מבסוטה, וממשיכה את הבדיקות.

היא מראה לה תמונה של ילד אוכל, ושואלת אותה מה קורה בתמונה?
יובל מספרת לה שהאמא נותנת לילד לאכול מרק.
האחות מבסוטה.

היא מראה לה תמונה של ילד שוכב במיטה. ושואלת- מה קורה בתמונה?
יובל לא עונה. מסתכלת עליי ואומרת לי "הילד התעורר"…
נכון ,פיצקית שלי, הילד שוכב במיטה, את אמורה להגיד שהוא ישן, אבל העיניים שלו פקוחות.
נכון, הוא התעורר.

האחות הייתה מבסוטה.
וגם אני הייתי מבסוטה.

אח"כ שקלו אותה, מדדו אותה, ראו שהיא יודעת לצייר עיגול, בתוספת של קו ישר וקו מפותל,
הילדה היא סוג של גאון.
באמת, לא בגלל שאני אמא שלה……

את החיסון היא עברה כמו גיבורה.
בכתה רק כדי שנרד ממנה כבר, עם כל המבחנים ,הבדיקות והדקירות האלו..

זהו, עד כיתה א', אין יותר דקירות ,יפה שלי.
ובינתיים, אני איתך עד שנחליט אחרת, עד שנהיה בטוחים, עד שתוכלי לספר במילים איך היה בגן…

לא רוצה לדאוג, לא רוצה להיות היסטרית,
הזמן איתה בבית, שווה כל רגע,
ואני לא צריכה שבטיפת חלב יאשרו לי שהיא מושקעת, נבונה ומפותחת לגילה.

ועכשיו, היא ישנה כמו מלאך.
ומה שכיף איתה זה שהיא מלאך גם כשהיא ערה!!!

שבת שלום לכולם,חן