יובל שלי.
את כבר בת 4 ! קשה לי להאמין.
התינוקת שלי, קטין טין שלי . איך נהיית לי פתאום ילדה גדולה.
יום אחד את תקראי את המכתב הזה ותביני מה עשית לחיים שלי. מה עשית לי…
כשנולדת, יפה שלי, נולדה גם אני. אני החדשה. נולדתי מחדש. באמת.
נהייתי אמא, ולקחתי על עצמי את התפקיד הזה ברצינות הכי גבוהה שאמא יכולה לקחת על עצמה.
התאהבתי בך, התאהבתי בתחושות שהרגשתי, התאהבתי באימהות.
לא יכולתי לדמיין את עצמי עושה משהו אחר חוץ מלהיות אמא שלך.
עשיתי בחירות חדשות, יצרתי לעצמי חלומות חדשים ומציאות חדשה כשאת במרכזה, אבל בעיקר הייתי אמא שלך .
אני עדיין לא יודעת אם החוויות שחווית ב-4 שנים האלו הן נכונות או שלא, אבל אני כן יודעת שעשיתי הכל כדי שתהיי מאושרת.
אני כ"כ אוהבת אותך שכשאני כותבת את זה, זה נראה לי קטן מדיי מלתאר את העוצמה של האהבה הזו.
רק כשתהיי אמא תוכלי להבין באמת מה זה להרגיש שאת חלק מהגוף שלי,
שכשכואב לך אני מרגישה את זה בדיוק במקום שזה כואב,
שכשאת מחבקת אני מתמלאת במין אוויר בנשמה,
שכשאת מגלה משהו חדש על העולם הזה, אני לא יכולה להפסיק לחייך,
שכשאת צוחקת יש בי מין רוגע כזה עמוק בפנים,
שכשאת ישנה אני לפעמים יכולה להסתכל עלייך דקות ארוכות עד שאני נרדמת בעצמי,
תוכלי להבין שזה שאני אמא שלך זו המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש בחיי,
וכל יום בבוקר אני אומרת תודה על היותך את. הבת שלי. האהבה שלי. החיים שלי.
תמשיכי להיות כזו מלאת ביטחון עצמי, אך נותנת לעצמך גם לפחד לפעמים,
בוגרת ופיקחית אך לא שוכחת גם להיות עדיין קצת תינוקת שלי,
דעתנית ווכחנית, אך יודעת להקשיב וללמוד מאחרים,
סומכת רק על מה שאת רואה, אבל יודעת שאמא ואבא רוצים רק בטובתך,
לטפל בגל גל ,לדאוג לה ולאהוב אותה בדיוק כמו שאת עכשיו.
בלי לקנא ובלי לדאוג למקומך, ממש כמו שאת עושה עכשיו
אני גאה בך , אוהבת אותך, וכמו שאת אומרת לי תמיד- את החיים שלי!!!!
יום הולדת שמח מתוקה גדולה שלי.
אמא 🙂
