לתת מענה לבכי – האם זה באמת אפשרי?
האם זה באמת מציאותי? כן, אבל גם לא……
מכירים את זה כשאתם עם הילדים בפארק,
ואז ילד לידכם נופל ומקבל מכה בברך?
הוא כמובן בוכה וכאוב, ואז אחד ההורים שלו,
אומר לו "שששש לא קרה כלום,
תפסיק לבכות" אז לנו זה צובט.
כשהילד נופל ומקבל מכה, כואב לו,
אולי אפילו שורףףףף, יורד לו קצת דם,
ולגמרי לגיטימי אם הוא יבכה.
במקום "לסתום לו את הפה" וללמד אותו שלבכות זה לא בסדר,
אני מציעה לתת מקום לבכי😢 ולהגיד במקום –
"אוי מתוקי, אני רואה שנפלת וכואב לך, בוא אליי, אמא תחבק אותך…."
אני מבטיחה לכם שהוא יקבל המון נחמה, יבכה קצת ויתגבר.
בהקשר של שינה עם תינוקות, החל מגיל 6-7 חודשים,
יש מקום לתת לתינוקי שלנו יכולת להתבטא.
הבכי שלו המון פעמים יעיד על התנגדות,
על קושי אמיתי של קבלת שינוי,
ולכן כשמשנים לו הרגלים, הוא יתנגד לשינוי.
וזה בסדר! תנו לבכי מקום, חבקו תוך כדי,
דברו אל הבייבי והרגיעו אותו ע"י מילים,
נחמה וחיבוק עם נוכחות,
וודאו שהוא נרגע ומרגיש בטוח😊.
וודאו שהוא שליו ובגופו אין אדרנלין מרוב בכי
(הרעיון הוא לא להגיע לבכי מתמשך, וגם לא להשתיק אותו,
אלא לתת לו ביטוי כמה דקות)
נתתם לו כתף להישען עליה.
זה דבר נהדר והוא למד שהוא יכול להתפרק לכם ולהתרפק עליכם,
כשהוא צריך 😍
עכשיו הרגיעו אותו, חבקו אותו והמשיכו הלאה.
מה אתם אומרים? בא לכם גם להגיב ככה?
אני ממליצה ♥
