במאמר קודם על סימני העייפות,
כתבתי שאם מזהים סימני עייפות בזמן 🥱
אפשר להרדים את התינוק בקלות ובזרימה.
אבל מה קורה אחרי גיל 6 חודשים?
כשזיהיתם את סימני העייפות בזמן וניסיתם להרדים בזמן,
אבל הבייבי לא נרדם,
ועדיין – ההרדמה לוקחת שעתיים?
הנה כמה דוגמאות:
הוא למד שאתם משנים את דרך ההרדמה–
פעם אחת על הידיים, פעם אחת על הכדור,
פעם אחת במיטה…
אולי הוא רוצה עוד זמן איכות איתכם,
אולי הוא רגיל לגורם תלות כלשהו להרדמה,
וזה- כבר לא מרדים אותו.
אולי יש לו צורך כלשהו ונרצה לספק לו אותו? (כאב בטן, חוסר נוחות, רעב…)
אז מה עושים במידה ואין לו צורך ספציפי ?
👈מחליטים על תגובה אחת שבה מגיבים.
חוזרים על אותו משפט קבוע,
"עכשיו הולכים לישון", "לילה טוב" 🤱
"אמא פה עד שתירדם", וכו…
ולאט לאט הבייבי ילמד שאין לו בשביל מה למשוך את הזמן
כי אתם מגיבים באותה דרך ולא משנה מה יקרה,
זו התגובה שלכם 😎
אם מדובר על זמן איכות,
כדאי להשקיע בזמן איכות בשעות אחה"צ
כשהבייבי חוזר מהגן:
לוותר על המשימות הביתיות 👩🍳
על הפלאפונים📲
על המחשב, ולהתמקד רק בבייבי 👼
חיבוקים, מגע, משחקים, זמן איכות *אמיתי*,
ואז בערב- בשעת ההרדמה-
הוא לא ירגיש שהוא צריך עוד מכם.
נסו את זה, מקסימום זה יצליח 😍
מה עוד?
שימו לב שאין במיטה משהו שיכול להוציא אותו מהשינה,
מובייל כלשהו, ספר כלשהו, מצעים מצוירים מדיי,
נקו גירויים, ועזרו לו להירדם 😴
ובסופו של יום אני עדיין מחזירה אתכם אל סימני העייפות,
אל סדר יום שגרתי, אל טקס השינה העקבי,
ואל תגובות אחידות ועקביות במתן מענה לבכי
ובמתן מענה לצורך בזמן אמאבא ❤
לילות רגועים
