איזה כיף לי עם הבחירות שעשיתי…
אני זוכה לראות את יובלי גדלה ומתפתחת אל מול עיני ממש.
הייתי שם כשהיא הושיטה יד אל הצעצוע התלוי בגיל 3 חודשים,
ראיתי אותה מתיישבת פתאום בגיל 5 חודשים,מוקדם מהצפוי ובטח לא בסדר הנכון של ההתפתחות,
אח"כ היא זחלה ישר לידיי בגיל 8 חודשים,
ובגיל 11 חודשים אני זכיתי לראות אותה הולכת את הצעדים הראשונים.
והייתי שם כשהיא אמרה את המילה הראשונה- אבא!!!
והייתי שם גם כשהשן הראשונה התחילה לצאת, וגם כשהשנייה, ועד האחרונה. חיבקתי אותה עם כל כאב וכל חום 40 מעלות.
פשוט הייתי אמא שלה.
ולמה אני משתפת אתכם בכל הדברים הנפלאים האלו? כי אתמול הייתי שם כשהיא החליטה להיגמל מהחיתול, וזכיתי לראות את הפיפי הראשון שלה בסיר. לא משנה שאח"כ חזרנו לחיתול…
איזה כיף לי שאני שם איתה ובשבילה, ואיזה כיף לה, וכמה מאושרת היא שאמא שלה איתה…
היא גדלה כ"כ מהר, ואני פשוט שם. כל הזמן.
אני מאושרת, ונמסה מכל דבר חדש שהיא עושה.
וזו הייתה הבחירה שלי (טוב, גם לבעלי הייתה מילה בהחלטות. איזה מזל יש לי עם התמיכה המדהימה שלו…),
להיות שם בשבילה.

בקיצור, איזה כיף שמצאתי דרך מדהימה לחיות את החיים האלו.